שר הפנים, אלי ישי

למרות שחוק הביומטריה כבר מוכן לקריאה שנייה ושלישית, שר הפנים, אלי ישי, לא לוקח סיכונים. לדבריו, בכוונתו לקיים דיונים מקצועיים עם צוותים מהאקדמיה ונציגי הפורום הישראלי לאבטחת מידע, על מנת לבדוק מה ניתן לשנות בתקנות החוק, כדי להבטיח את רמת ההגנה על המאגרים הביומטריים. השר ישי אמר את הדברים אתמול (ד') בכנס מיוחד שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה בנושא המאגר הביומטרי. את הכנס יזם הפורום הישראלי לאבטחת מידע, בראשותו של אבי וייסמן, היו"ר.

לדברי ישי, הוא רואה בחוק הביומטריה נושא מרכזי, ולכן פינה את סדר היום העמוס שלו במלואו, וישב במשך כשעתיים רצופות כדי לשמוע את כל הצדדים. כדי לעשות זאת, ישי היה הדובר האחרון באירוע, בין שורה של נואמים שתקפו ברובם את החוק ודנו בפגמים ובסכנות האפשרויות הטמונות בשימוש במאגר ביומטרי.

בכנס השתתפו גם השר מיכאל (מיקי) איתן - מראשי המתנגדים לחוק, חבר הכנסת מאיר שטרית - שתקף בחריפות את המתנגדים, ד"ר קרין נהון ברזילי, פרופסור אלי ביהם - דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, עו"ד חיים רביה ואלוף (מיל') יעקב עמידרור, נשיא הפורום לאבטחה ומנחה הכנס.

"אני חושש מאוד מכך שאנשים מתקבעים בדעתם, ולא מוכנים לשנות אותה", אמר ישי. "אני מבקש מכל שיבוא לדיון אצלי להיות פתוח לכל רעיון. המטרה של כולנו משותפת: להגביר את האבטחה על המאגרים שיקומו". כידוע, מתוקף תפקידו כשר הפנים, שמורה לישי הזכות לתקן בחוק תקנות בעלות השלכות משמעותיות על החוק עצמו.

בהתייחסו לנושא הביטחוני, שהוא אחד המניעים הגדולים לחוק הביומטריה, אמר השר ישי, כי "כמי שיושב הרבה שנים בפורומים ביטחוניים, אני יכול להעיד שאי אפשר היום לומר שהמצב הביטחוני הוא כזה שמאפשר לא לחוקק חוק שכזה. אין ויכוח בציבור על עקרון הביומטריה, אלא רק על הדרך.

דיון סוער
השר איתן מתח בדבריו ביקורת חריפה על תהליכי החקיקה של חוק הביומטריה. בתשובה לשאלה בנושא, אמר איתן, כי יצביע בעד החוק למרות דעתו הפרטית, בגלל שהוא מחויב לממשלה שבה הוא חבר. עם זאת, הוא חזר ומנה את הסכנות שטמונות בהקמת מאגרים, ואמר שלמרות שאף אחד לא חושש שהכור בדימונה ידלוף - עובדה היא שאף אחד לא רוצה לגור שם. הוא הוסיף, כי כבר כעת מדברים על הקמת רשות שתשמור על המאגרים - יש יושב ראש, עוזרים, מאבטחים ותקציבים - אבל בסוף ישכחו למה בכלל קמו המאגרים.

הדיון היה סוער במיוחד, והשתתפו בו כאמור בעיקר מתנגדי החוק. חבר הכנסת שטרית תקף בדבריו את המתנגדים, ובמיוחד את פרופסור שמעון שוקן מהמרכז הבינתחומי, שאמר, כי החוק נחקק ללא התייעצות מספקת עם האקדמיה. שטרית חזר על נתוני תעודות הזהות המזויפות בישראל והזכיר את הסיכונים הביטחוניים, שבעקבותיהם נולד החוק.

עוד אמר שטרית, כי יש בישראל מאגרים רבים בהם מאוחסן מידע רגיש על מיליוני אזרחים, ואף אחד לא משמיע התנגדות. לדוגמה, הזכיר שטרית מאגר בשירות התעסוקה, מאגרים בקופות חולים, מאגרים בצבא ועוד. "אף אחד לא פרץ אותם היום, וסביר מאוד שאף אחד לא יפרוץ אותם בעתיד", אמר. "בארצות הברית מאחסנים מידע על מיליוני אזרחים שנכנסים בשעריה. מישהו בא ואמר שהוא לא רוצה לתת טביעת אצבע?".

פרופסור אלי ביהם אמר בדיון, כי יש דרכים רבות אחרות לזהות אנשים, דוגמת חתימה דיגיטלית, תעודות זהות חכמות ואחרות. לדבריו, אין צורך להשתמש דווקא בזיהוי ביומטרי. ד"ר קרין נהון ברזילי הציגה סקר מהיר שעשתה בימים האחרונים, לפיו באף מדינה דמוקרטית אין מאגר ביומטרי שלם כמו זה שישראל מבקשת להקים.