פאנל קרנות הון סיכון. מימין: אדי שלו, מנהל שותף בקרן ג'נסיס; גילי רענן, שותף בקרן החדשה של סקויה ישראל; ארז עופר, שותף בקרן גריילוק; דניאל כהן, שותף בקרן ג'מיני

"בסופו של דבר, אנו בקרן סקויה מתעניינים בכל חברת סטארט-אפ שניתן לעשות ממנה כסף. בדרך כלל, זה מתמצה בצוות יזמים יוצא מהכלל עם מוצר שפותר בעיה נפוצה וכואבת, בעזרת טכנולוגיה אמיתית", כך אמר גילי רענן, שותף בקרן החדשה של סקויה ישראל. רענן השתתף בפאנל קרנות הון סיכון שנערך במסגרת כנס SmartPilot1, שמטרתו לחבר בין המנמ"רים ובין חברות ההזנק. את הכנס בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב'), הנחה פלי הנמר, נשיא הקבוצה, והשתתפו בו מנמ"רים רבים לצד אנשי חברות הזנק. את הפאנל הנחה רפאל פוגל, מנהל פעילות סטארט-אפים באנשים ומחשבים.

לדברי רענן, אחד התחומים שבהם סקויה מגלה עניין הוא הווירטואליזציה והנגזרות הטכנולוגיות ממנה, בשל היתרונות הגלומים בה - הורדת עלויות תפעול והיכולת לקבל יותר שירותי IT. אולם, אמר, "כמו בכל תחום חדש וסקסי, יש להיזהר מהייפ מטורף". לדבריו, "הרבה אנשי חברות הזנק חושבים שהם זיהו פערים היכולים לשמש בסיס לחברת שלהם, ולא תמיד כך הדבר". הוא ציין, כי על חברת הזנק לבחון היכן היתרונות שלה, כיצד ניתן להרוויח כסף, ולהביא לחסכון משמעותי עבור ארגונים. הוא סיים באומרו, כי "יש בישראל מאגר פנטסטי של יזמים מצויינים עם טכנולוגיות שעובדות".

אדי שלו, מנהל שותף בקרן ג'נסיס, אמר, כי "מעניין אותנו כל דבר, אין לנו מוסכמות הנקבעות מראש. רוב ההשקעות שלנו הן בתחום התוכנה, כי אלה דורשות פחות משאבים כספיים. אנו מופתעים כל העת מרמת החדשנות בארץ ובוחנים מאות חברות הזנק בשנה". שלו אמר, כי "ארגוני IT מתאפיינים במיעוט תקציבים, ברצון לשמר את הקיים, כמו גם בחוסר נכונות לאמץ דברים חדשים". לדבריו, בטרם ביצוע השקעה הוא מחפש חברת הזנק "בעלת מוצר גמיש ובעל יכולת גידול, משך הטמעה קצר, פתרון אלגנטי, וכמובן - ייחודי". שלו סיים בציינו את תחום הבינה העסקית כתחום המצטיין בעלייה בכמות הפתרונות שחברות הזנק מספקות עבורו.

ארז עופר, שותף בקרן גריילוק, אמר, כי הקרן שלו משתדלת שלא להשקיע במוצרים הדורשים הטמעה והתקנה ארוכות, אלא במוצרים מבוססי מיחשוב ענן. "לשלוח צבאות של אינטגרטורים ללקוחות זה דבר בעייתי", אמר. לדברי עופר, "אנו מקדישים בשנתיים האחרונות תשומת לב לחברות הזנק הפועלות בתחום הענן או במודל תוכנה כשירות, SaaS. לטעמי, זהו המשכה של טכנולוגיית הווירטואליזציה". הוא הוסיף, כי לצד תחומים אלו, נמשכת שימת הלב לתחומי האחסון, שרידות היישומים ואבטחת המידע. עופר סיים בציינו, כי חשוב לשים לב לאופן שבו חברה מתכננת לחדור לשוק...

בכנס SmartPilot1 , שנערך אתמול (ב') בהפקת אנשים ומחשבים, הציג צבי גוטרמן, מנכ"ל קלאודשר, את המוצר של החברה, המאפשר למנמ"ר לייצר סביבה ארגונית לפי דרישה, וזאת מבלי להתדיין עם כל ספק בנפרד. "איש ה-IT יכול להיכנס עם דפדפן, ללחוץ על כפתור ולקבל בתוך עשר שניות סביבה מותקנת", אמר גוטרמן. החברה מחזיקה בנפח שרתים ואחסון באחד מהדטה-סנטרים הגדולים בארה"ב.

דני גולן, אחד ממייסדי קאמינריו המשמש כמנכ"ל, הציג את החברה, המספקת פתרון להאצת הגישה להתקני קלט-פלט והסרת צווארי בקבוק באפליקציות ארגוניות. ההתקן שפיתחה קאמינריו עושה שימוש בקבוצה של התקני זיכרון המחוברים יחדיו לכתובת וירטואלית אחת. התקנים אלה מסוגלים לטפל בקצבי העברה של עשרות ג'יגה-בייט לשניה עם שיהוי נמוך, וכדי שניתן יהיה לסמוך על ההתקן הוא כותב את הנתונים בשלושה מקומות שונים. "אין פה נקודת כשל יחידה. כל תקלה מטופלת על ידי מערכת ההפעלה שפיתחנו בצורה אוטומטית", הסביר גולן.

לדבריו, אין צורך לשנות את האפליקציות המשתמשות, לדוגמה, בבסיסי הנתונים הנמצאים בתוך המתקן. עבורן מדובר פשוט בעוד דיסק, אך שיטת העבודה שלו מאפשרת לשפר את הביצועים של גישה לבסיסי נתונים פי 25 עד 40. "הלב של הארכיטקטורה היא הפרדה בין Data Performence לבין Data Protection. הנתונים מתפזרים בצורה אוטומטית, ולכן גידול המערכת נעשה בצורה קלה ביותר. החוזק שלנו הוא במערכת ההפעלה, ולכן החלטנו לאמץ טכנולוגיות חומרה מוכחות ולהתמקד בתוכנה המנהלת אותן".

לירן אשל, מנכ"ל ומייסד סיטרה, הציג מערכת המאפשרת חיבור משרדים מרוחקים לענן, מבלי להתפשר על הביצועים - שלרוב צונחים פלאים ברגע שעוברים משרת מקומי לשרת מרוחק דרך רשת ה-WAN. החברה הוקמה ב-2008, והמשקיעה העיקרית בה היא קרן בנצ'מרק. "בדרך כלל, ארגונים מבצעים השקעות גדולות בדטה-סנטר המרכזי, אך מזניחים את המשרדים המרוחקים. יש ארגונים מבוזרים מאוד כגון רשתות קליניקות, חברות המעסיקות עובדים מהבית, חברות שיש להן משרדי מכירות בחו"ל - ואלו מקומות דלי תשתית IT", הסביר אשל. לדבריו, "הפתרון שלנו מורכב משני חלקים - שרת קבצים במשרד המרוחק שיודע לסנכרן מידע ולבצע גיבוי מול הענן הארגוני, ומערכת היושבת בענן ומנהלת את כל השרתים המרוחקים, אפילו אם יש עשרות אלפים כאלה...

ליאו אפותקר, מנכ"ל סאפ העולמית

סאפ (SAP) הודיעה, כי קיבלה את התפטרותו של מנכ"ל החברה, ליאו אפותקר, וכי את מקומו ימלאו, כמנכ"לים משותפים, ביל מק'דרמוט, הממונה על חטיבת השטח של החברה, וג'ים הגמן סנאב, מנהל לפיתוח מוצרים בחברה. פרישתו של אפותקר הוכרזה פחות משנה לאחר שמונה לתפקיד המנכ"ל היחיד של סאפ. הוא שימש במשך כשנה כמנכ"ל משותף ביחד עם המנכ"ל הוותיק הנינג קגרמן, ומאז 2002 כיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של החברה.

התקופה הקצרה שבה שימש אפותקר כמנכ"ל יחיד התאפיינה בלא מעט בעיות, ובכלל זה קרבות קשים ופומביים על הסכמים לתחזוקה ושירות, עיכובים בהשקת המוצר Business ByDesign כתוכנה במתכונת שירות (SaaS), ולאחרונה גם סכסוך עם גרטנר (Gartner) על הדירוג של SAP BusinessObjects ברביע הקסם (Magic Quadrant).

מההודעה שפרסמה סאפ לא ברור האם מועצת המנהלים סירבה לחדש את חוזהו של אפותקר בשל הטיפול הכושל בבעיות אלה או בשל הביצועים הפיננסיים המאכזבים שהפגינה החברה בשנה האחרונה. עם זאת, אין ספק שהמקור לבעיות שצצו בשנה האחרונה נעוץ עוד לפני תחילת כהונתו של אפותקר כמנכ"ל יחיד.

"ליאו היה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון", אמר אר. (ריי) ואנג, אנליסט מחברת Altimeter Group, ל-InformationWeek. "הוא סייע לקגרמן ליהנות מההצלחה כשהיה מופקד על המכירות, אך הגיע למשרת המנכ"ל כשהשוק היה בשפל, ונאלץ לנווט ספינה שעמדה לטבוע"...

הכותרות על היציאה מהמשבר וסוף המיתון לא ממש מרגשות את אורית נאור, מנכ"ל חברת ההשמה CPS Jobs. "אמנם יש גידול של כ-50% לעומת השנה שעברה בביקוש למשרות בהיי-טק, אבל זה עדיין לא מסמל את סיום המשבר, אמרה נאור בשיחה עם אנשים ומחשבים. "זו עדיין לא הצמיחה שכולם חשבו שתגיע ב-2010". היא הוסיפה, כי "אנחנו מקבלים כ-1,000 קורות חיים ביום, אבל מצליחים לבצע השמה לכ-5% בלבד. זה מלמד על המצב בשוק".

CPS Jobs עוסקת בהשמת עובדים מזה 27 שנים, מה שמאפשר לה להשוות את המיתון הנוכחי למשבר הדוט.קום, שהיה בראשית שנות ה-2000. "אני מזהה דפוסי פעילות דומים בין שני המיתונים", אמרה. "אז, כמו במשבר הנוכחי, פיטרו עובדים יותר בגלל ההיסטריה ופחות בגלל הצורך האמיתי. גם אז פוטרו אנשים בעלי ותק גדול בחברות, פוטרו מנהלים בכירים שעלו הרבה כסף ובמקומם גויסו אנשים צעירים יותר, וכאלה שלא מועילים בטווח המיידי. השאירו את אנשי המכירות וצמצמו מטות. בנוסף, היו בתקופת משבר הדוט.קום, ויש גם כיום, קיצוצים בשכר וירידת תעריפים - מגמה שתימשך כנראה גם השנה".

לדבריה, דמיון נוסף בין שני המשברים נעוץ בכך שחברות סטארט-אפ שגייסו כספים בסבב ראשון וממשיכות לפעול עובדות עם צוותים קטנים יותר ומסתפקות בפחות - "הכול כדי לעבור את הגל הזה, עד שיהיו עוד גיוסים".

ובכל זאת, האם יש משהו שמסמן את בוא האביב?
"יש, ללא ספק, יותר משרות בשוק, ואתה רואה שעובדים שעד כה פחדו לזוז, או לשלוח קורות חיים, מתחילים עכשיו לחפש משרות, לבדוק את השוק, להתעניין במשכורות. זה דבר שלא היה בחודשים הראשונים של המיתון, שהיו, ללא ספק, חודשים קשים מאוד. גם היום, אולי יותר מתמיד, אנחנו מחפשים מועמדים מצוינים. לפני שנה ויותר היה קשה לגייס 'תותחים'. היום אפשר. חברות היי-טק וביו-מדיקל מחליפות בימים אלה עובדים ומגייסות אנשים שלא יכולות היו לגייס קודם בתנאי שכר הגיוניים. אנחנו נדרשים למצוא את המועמד האופטימלי"...

מקסין פסברג, מנכ"ל אינטל ישראל וסגנית נשיא באינטל העולמית

אינטל (Intel) ישראל הציגה במסיבת עיתונאים שערכה אתמול (ב') את נתוני הייצוא שלה ל-2009. לדברי מקסין פסברג, מנכ"ל אינטל ישראל וסגנית נשיא באינטל העולמית, הסתכם הייצוא של אינטל ישראל בשנה האחרונה ב-3.4 מיליארד דולרים - גידול של 145% לעומת הייצוא ב-2008. בסך הכל, מאז 1999, הסתכם הייצוא של אינטל ישראל ב-17.5 מיליארד דולרים, מה שלדברי החברה ממצב אותה כיצואן הפרטי הגדול ביותר בישראל באותה תקופה.

הייצוא של 2009 מהווה כ-10% מכלל הייצוא התעשייתי בארץ, ללא ענף היהלומים, וכ-2.2% מהתוצר בסקטור העסקי הישראלי. פסברג מייחסת חלק גדול מהגידול בייצוא לכך שמפעל ייצור המעבדים בקרית גת, שמייצר בטכנולוגיית 45 ננו מטר, הגיע כבר השנה לעומס ייצור מלא, לאחר שהושקעו בו כ-3.3 מיליארד דולרים.

במקביל לכך התייחסו באינטל למפעל החיתוך שנפתח מחדש בירושלים. המפעל, שנקרא IDPj, מקבל אליו את כל פרוסות המעבדים שמיוצרות בקרית גת ומכין אותן לשלב האריזה שלהן (שלב שנקרא Die-prep). פסברג התייחסה בקצרה לנושא המהומות שהתרחשו מסביב למפעל בעת פתיחתו מחדש בצורתו הנוכחית, ואמרה, כי “מועסקים שם 150 עובדים כל השבוע מסביב לשעון, ואין כל שינוי בסטטוס-קוו. מעבר לכך, אנו מקווים שבקרוב יתחיל המפעל לקבל לחיתוך גם פרוסות מעבדים שמיוצרות באירלנד ובניו-מקסיקו".

מול המפעל באירלנד תתחרה אינטל ישראל גם על ייצור הדור הבא של המעבדים בטכנולוגיית 22 ננו-מטר. “מדובר בהשקעה של 2.7 מיליארד דולרים כדי לעבור עד 2012 לייצור בקריית גת.  אני מאמינה שאינטל, וגם ממשלת ישראל, יודעות מה חשיבות הייצור של החברה בארץ. זו השקעה שצריכה להתבצע, ואני מקווה שיבחרו בנו וישקיעו בנו". בסך הכל מתוכננים שני מפעלי 22 ננו-מטר, שאחד מהם יהיה באריזונה, שם - ביחד עם המפעל בניו-מקסיקו - מיוצרים גם מעבדי ה-32 ננו-מטר...

משה ליכטמן, מנהל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל וסגן נשיא במיקרוסופט העולמית

"מיקרוסופט (Microsoft) איבדה נתח שוק בעולם מערכות ההפעלה למכשירי טלפון ניידים, כיוון שניסינו להטמיע את הפילוסופיה והתרבות שלנו", כך אמר משה ליכטמן, סגן נשיא מיקרוסופט העולמית ונשיא מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. ליכטמן התייחס בדבריו לעובדות שעליהן הצביעו חברות המחקר: כך, לפי גרטנר (Gartner), חלונות מובייל (Windows Mobile) איבדה 28%, קרוב לשליש, מנתח השוק שלה בין הרבעון השלישי של 2008 והרבעון המקביל לו ב-2009.

בדירוג אחר של גרטנר, שסיכם את נתחי השוק של מערכות ההפעלה בעולם הטלפונים החכמים בשנה החולפת, סימביאן (Symbian) דורגה על ידי חברת המחקר כראשונה בין מערכות ההפעלה, עם נתח שוק של 47%. מערכת ההפעלה של בלאקברי (Blackberry) דורגה במקום השני עם 20% נתח שוק, וחלונות מובייל שלישית, עם 12.4%.

"ניסינו להטמיע את התרבות והפילוסופיה שלנו, זו של גמישות ללא כל מגבלות ופלטפורמה פתוחה", אמר ליכטמן, "אולם מסתבר שזה לא עובד בעולם המובייל. נראה שאנשים אוהבים פחות גמישות ומעדיפים לעבוד עם מה שהם רגילים".

ליכטמן דיבר בכנס "צו 8 לברצלונה", שהתקיים שלשום (א') במרכז המו"פ של מיקרוסופט בהרצליה. האירוע נערך לקראת כנס הסלולר העולמי שייערך בשבוע הבא. לדבריו, "שוק המובייל הוא אחד השווקים החשובים בעולם ואחד הפלחים החשבים בעולם ה-IT הישראלי, ולכן - קרנות הון סיכון משקיעות בו רבות"...

מריו קווסטני, סגן נשיא תעשיות טלקום ומדיה, יבמ אירופה

"תעשיית המובייל צפויה להגיע לכדי טריליון דולרים בשנת 2013; היא תשנה לא רק את כלל תעשיית ה-ICT, אלא בעיקר את האופן שבו ארגונים יפעלו, כמו גם את המודלים העסקיים שלהם" - כך אמר מריו קווסטני, סגן נשיא תעשיות טלקום ומדיה של יבמ (IBM) אירופה.

לדברי קווסטני, "אנחנו, ביבמ, מעריכים, כי ממשק משתמש פשוט ויתרונות מחיר המוצעים למשתמשי הקצה הופכים את הטלפונים הניידים לאמצעי התקשורת העתידי ולכלי המרכזי להעברת מידע בסביבה ארגונית". הוא הוסיף, כי "לשינוי העסקי הצפוי בארגונים, בשל השימוש בטלפונים ניידים, יש כמה סיבות: מחיר נמוך, רוחב פס גבוה, גישה אלחוטית וכושר עיבוד המקביל לזה של מחשבים אישיים. כל אלה מאיצים את מימוש ההבטחה הגלומה בשימוש בטלפונים ניידים. אלה מהווים פלטפורמה רבת עוצמה לגישה לשירותי מידע". השינוי העסקי האמור, הסביר קווסטני, יביא ליצירת מודלים עסקיים חדשים ולשיפור היעילות התפעולית של העובדים. זאת, לצד שיפור חוויית הפנאי של הצרכנים הפרטיים. הוא הוסיף, כי שני המגזרים, הצרכני והפרטי, יצרכו שירותי תקשורת מתוחכמים יותר, שיהיו מבוססים על הזרמת תכני וידיאו ושירותי נתונים ומידע מקוונים.

קווסטני דיבר בכנס "צו 8 לברצלונה", שהתקיים שלשום (א') במרכז המו"פ של מיקרוסופט (Microsoft) בהרצליה. האירוע נערך לקראת כנס הסלולר העולמי שייערך בשבוע הבא. לדבריו, "מספר הטלפונים הניידים בעולם גדול כיום ממספר הטלפונים הקוויים המסורתיים. לכן, הזדמנויות הצמיחה בשוק התקשורת הניידת גבוהות במיוחד". הוא אף ציטט מחקר של "מכון יבמ לערך עסקי", שלפיו עתיד מספר המשתמשים בטלפונים ניידים להיות ב-2011 גבוה בשיעור של 191% לעומת זה שהיה ב-2006, וישתמשו בהם כמיליארד בני אדם. הוא ציין, כי על פי המחקר, ב-2013 ישתמשו כ-40% מהם בטלפונים חכמים...

נס טכנולוגיות הודיעה אתמול (ב') רשמית על זכייתה במכרז מיקור-החוץ של המשרד לקליטת עלייה, שהיקפו נאמד ב-42 מיליון שקלים. החוזה, שפרטיו נחשפו לראשונה באנשים ומחשבים לפני כחודש, נחתם לחמש שנים וכולל אופציה להארכה לתקופה של עד חמש שנים נוספות.

במסגרת ההסכם, תתפעל ותתחזק נס את מערכות המיחשוב של המשרד לקליטת העלייה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע - כולל ישומים, מערכות תשתית, תקשורת ותחנות עבודה. בנוסף לכך, נס תטמיע מערכות שליטה ובקרה, תשדרג את מערך ההלפ-דסק של המשרד ותשפר באופן שוטף את רמת השירות על פי אמנת השירות (SLA, ר"ת Service Level Agreement).

אגף מערכות המידע של המשרד לקליטת העלייה אחראי לפיתוח ותפעול שוטף של מערכות תיקשוב מתקדמות בתחום, כולל מרשם עולים, משאבי ניהול וסיוע כגון דיור ציבורי, סיוע כספי, מענק מכס וכדומה. כמו כן אחראי המשרד לאספקת משאבי חומרה ותוכנה לתמיכה בתהליכי הקליטה של העולים סמוך למקום מגוריהם והפקת מגוון רחב של מידע ודו"חות לדרגי הניהול השונים של המשרד ולגורמי חוץ המטפלים בקליטת עליה. האגף תומך ב-600 משתמשים ב-40 אתרים ברחבי הארץ, ומפעיל שני מיתקני מיחשוב - אחד בירושלים והשני בנמל התעופה בן גוריון...

טלדור תפתח מערכת ניהול רכש ולוגיסטיקה מתקדמת עבור החברה הלאומית לאספקת פחם. היקף הפרויקט מוערך בכשלושה מיליון שקלים.

החברה הלאומית לאספקת פחם בישראל מנהלת את יבוא הפחם שמניע את תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל. החברה אחראית על כל פעילויות רכש הפחם בעולם, הובלתו דרך הים ואספקתו לתחנות הכוח של חברת החשמל. מערכת המיחשוב הייעודית שתפותח קבוצת המערכות של טלדור, תטפל בכל מחזור החיים של ההתקשרויות עם ספקי הפחם ובעלי האוניות ובהתחשבנות איתם. כן תסייע המערכת בתכנון ובקרת כמויות הפחם הנדרשות בכל אתר של חברת החשמל, תוך התחשבות בגורמים ואילוצים שונים כגון איכות הפחם, נפח האוניות, כמות נדרשת לתקופה, מלאי מקסימלי שניתן לאחסון, ועוד.

שלמה אוזנה, סמנכ"ל קבוצת המערכות בטלדור:  "אנו שהחברה הלאומית לאספקת פחם בישראל בחרה בנו לפרויקט מאתגר זה. הפתרון שנספק לחברה משלב טכנולוגיות של מיקרוסופט (Microsoft) בהן יש לנו ניסיון אדיר, יחד עם מגוון רחב של רכיבי תשתית מוכנים, שיאפשרו לנו לקצר לוחות זמנים ולהבטיח ללקוח פתרון יציב ואיכותי. המערכת תשפר את זמינות המידע ואת יכולת קבלת ההחלטות בחברה הלאומית לאספקת פחם".

חברת ההפצה הישראלית REL, העוסקת בהפצה וייצוג יצרניות טכנולוגיות מידע, הודיעה על שינוי שמה ל-Arrow ECS. החברה נרכשה ביולי 2008 על ידי תאגיד Arrow Electronics הבינלאומי, ומשמשת מאז כנציגות המקומית של חברת ההפצה של התאגיד.

Arrow ECS פועלת מאז הקמתה ב-1996 בהפצת טכנולוגיות מידע מתקדמות. החברה מתמחה במתן פתרונות ברמה ארגונית ושירותים המתמקדים באחסון נתונים, אבטחת רשת, תקשורת IP, וירטואליזציה, תשתיות גישה ועוד.

זאב יהלום, מנכ"ל Arrow ECS: "החברה משנה את שמה, אך פעילותה לא צפויה להשתנות והיא תמשיך להתמקד בתמיכה ואספקת יכולות ייחודיות המותאמות למענה על הצרכים של משווקים וספקים הנמנים על לקוחותינו".